ח״ג קמד ע״ב

פרק נב: ח״ג קמד ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אמר ר' שמעון: "תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!" אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. אמר ליה ר' שמעון: "מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא גליפא דמאריה ביומא דהלולא?"
ב אמר ליה: "חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו.
ג וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי! " "זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!"
ד "ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן." אמר ליה: "קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?"
ה אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו' (ישעיהו סו כג). אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! מדי חדש בחדשו למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'.
ו ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד (ישעיה נח יג) - מאן הוא קדוש ה'? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי! עד כאן האדרא קדישא רבא

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0