פרק לב: ח״א יד ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א פקודא תריסר - לאייתאה בכורי דאילנא דכתיב ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע. כל מאי דאתחזי לי - לכון אסירא למיכל. אתיר לון ויהב לון כל מעשרא דיליה ובכורין דאילנין - נתתי לכם - לכם ולא לדרין דבתריכון.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0