פרק לג: ח״א יד ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א פקודא תליסר - למעבד פורקנא לבריה, לקשרא ליה בחיין. דתרין ממנן נינהו - חד דחיין, וחד דמותא. וקיימין עליה דבר נש. וכד יפרוק בר נש לבריה - מידא דההוא מותא פריק ליה, ולא יכיל לשלטאה עליה. ורזא דא וירא אלהי"ם את כל אשר עשה בכלל, והנה טוב - דא מלאך חיים, מאד - דא מלאך המות. ועל דא בההוא פורקנא אתקיים דא דחיים, ואתחלש ההוא דמות. בפורקנא דא קני ליה חיים כמה דאתמר, וההוא סטרא בישא שבק ליה ולא אחיד ביה.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0