פרק כב: ח״ג רסו ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א והיו הדברים האלה וגו' (דברים ו ו). ר' יצחק פתח: כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו (תהלים לה י). האי קרא דוד אמריה ברוחא דקודשא! כל עצמותי תאמרנה - וכי מאן חמא גרמי דאמרו שירתא?! אלא האי קרא בזמנא דקב"ה זמין לאחייא מתייא, וזמין קב"ה לאתקנא גרמי ולקרבא כל חד וחד לאתרייהו, דכתיב וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ (יחזקאל לז ז), וכתיב וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ (ישעיהו נח יא). כדין זמינין אינון למימר שירתא.
ב מאי שירתא אמרי? ה' מי כמוך. ודא שירתא מעלייא ממה דאמרו ישראל על ימא! דהא אינון לא אדכרו שמא קדישא אלא בתר תלת מלין דכתיב מי כמוכה באלים ה' (שמות טו יא), והכא אינון מקדמי לשמא קדישא דכתיב ה' מי כמוך. מציל עני מחזק ממנו - דא יצר טוב מיצר רע. בגין דיצר הרע תקיף הוא כאבנא כמה דכתיב והסירותי את לב האבן, ויצר הטוב הוא בשרא דכתיב ונתתי לכם לב בשר (יחזקאל לו כו).
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0