ח״א רטו ע״ב

פרק יג: ח״א רטו ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה. רבי אבא פתח, (ישעיה מט) ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה מאי קא מיירי, ישראל לתתא חזי דייתון בנוהי דישראל קדמיה, כד ייתון (שם י"א) מעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים, ויתכנשו כלהו ויהון סגיאין, תימא שכינתא, מאן אינון כלהון, ולא בהון פסול מבני נוכראה, יימרון ליה, אנחנא כלנא מברך, ולית בנא נוכראה, בעידן דיתפרשון דא מן דא, וכרת להון כחדא, ויתגיירון, יתובון גיורין עם ישראל ויהון כחדא,
ב תנא קשים גרים לישראל כספחת בעור החי לארעהון. כתיב (שם יד) כי ירחם ה' את יעקב ובחר עוד בישראל, ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב כד יתובון לארעהון בריא, ויהויין רחימו בהון, (זכריה יד) יהיה ה' אחד ושמו אחד, יתלוון גיורין עם ישראל, ויהוויין להון כעומקא בבשריהון,
ג וכל כך למה, ת"ש אמר רבי שמעון, על תחומין דארעא דכל חד יהא רעוא למידר בארעא דישראל, ותסתער דיורין, כתיב (ישעיה נד) ויתדותיך חזקי, צבי למימר סיכיא דהויין עמך מעקרא אתקיף יתהון, וסייע יתהון יתיר משאר עממין, כביכול דאת סכי לאתתקפא יתהון כל עממיא אחרא ידיהון, ויהון סגיאין:

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0