פרק פו: ח״א רנא ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א ויעקב הכי הוה בקיומא דגופא, והכי אצטריך דגופא דאבהן איהו, והוה בקיומא בגופא ונפשא. כגוונא דא ליוסף דאיהו דוגמא דגופא, ובקיומא דגופא, דכתיב ויחנטו אותו, בקיומא דנפשא, דכתיב ויישם בארון במצרים,
ב ותנינן תרי יודי"ן אמאי, אלא יוסף נטר ליה ברית לתתא, ונטיר ליה ברית דלעילא, אסתלק מעלמא אתשוי בתרי ארוני, (אתר) בארון לתתא ובארון לעילא, ארון דלעילא מאן איהו, אלא כמה דאת אמר (יהושע ג יב) הנה ארון הברית אדון כל הארץ, דארון דלעילא ארון הברית אקרי, דהא לא ירית ליה אלא מאן דנטר ברית, ובגין דיוסף נטר ליה לברית אתשוי בתרי ארוני.
ג ויישם בארון במצרים הכי הוא ודאי, וקרא אוכח רזא אחרא, דאף על גב דנפקת נשמתיה ברשו אחרא, אתקשר בשכינתא, הדא הוא דכתיב, ויישם בארון, לעילא ולתתא, בגין דהוה צדיק, דכל צדיק ירית ארעא קדישא עלאה, כמה דאת אמר (ישעיה ס כא) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ, נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר: ברוך ה' לעולם אמן ואמן: תם ונשלם ספר בראשית, תהלה לבורא עולם ביומי שית:
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0