ח״ג י ע״א

פרק כג: ח״ג י ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים (בראשית א ו). רבי יהודה אמר, אלמלא ההוא רקיעא דאפריש בין מיין עלאי לתתאי, הוה פליגו בעלמא מנייהו, אבל האי רקיע עביד שלמא בינייהו, ועלמא לא מתקיימא אלא על שלום. תא חזי, קב"ה אקרי שלום. הוא שלום, ושמיה שלום, ואתקשר כלא בשלום. רבי אבא אמר, חמינא דהאי שמא קדישא עלאה - כלא הוא שלום וכלא חד. וארחן מתפרשאן להאי סטרא ולהאי סטרא.
ב יו"ד דשמא קדישא אתקשר בתלת קשרין. בגין דא האי י' - קוצא חד לעילא, וקוצא חד לתתא, וחד באמצעיתא. בגין דתלת קשרין אתקשרו בה. חד קוצא לעילא - כתרא עלאה, דהוא עלאה מכל עלאין רישא דכל רישין, והוא קאים על כלא.
ג חד קוצא באמצעיתא דהוא רישא אחרא. בגין דתלת רישין הוו, וכל חד וחד רישא בלחודוי. ועל דא קוצא דאמצעיתא דא הוא רישא אחרא דנפיק מקוצא דלעילא, והוא רישא לכל שאר רישין לאתבנאה שמא קדישא. והאי רישא סתימא דכלא.
ד רישא אחרא תתאה - הוא רישא לאשקאה לגנתא, והוא מבוע דמיין דכל נטיען אשתקיין מניה. ודא הוא י' בתלת קשרין. ועל דא שלשלת איקרי, כהאי שלשלת דאתקשר דא בדא וכלא חד.
ה תאנא בספרא דחנוך בשעתא דאחזיאו ליה חכמתא דרזין עלאין, וחמא אילנא דגנתא דעדן - אחזיו ליה חכמתא ברזא עלאה, וחמא דכלהו עלמין הוו מתקשראן דא בדא. שאיל לון על מה קיימין? אמרו ליה על י' קיימי כלהו, ומניה אתבריאו ואשתכללו, דכתיב כלם בחכמה עשית (תהלים קד כד). וחמא דכלהו מזדעזעו מדחילו דמאריהון. ועל שמיה אתקרון כלהו.
ו ובספרא דשלמה מלכא אמר: מטון די בקטפורא דתלתא, דכלילן בקוטפא דגופיה. חד דחילו דכלא, וחד סתים שבילין, חד נהר עמיקא.
ז לבתר פריט באתוון - ביתא בשכלוליה. יו"ד דא בניינא דכולא, שלימו דשמא קדישא. י' - רישא דכלא, אב לכלא. ו' - בן דאוליד ונפק מניה. ומניה אשתכח ד' - בת, מטרוניתא, דכל דינין בידהא אשתכחו. טמירא בכלהו עלמין. עלאין נפקין, ועלאין ותתאין מנה אתזנו. הא יו"ד שלימו דכלא! ושמא קדישא אשתכלל ביה, ואשתכח סתים בגויה!
ח לבתר, יו"ד אפיק כלא ושלשל כלא בקשורא חדא דא בדא. והא אוקמיה בוצינא קדישא! י' אפיק ההוא 'נהר', דכתיב ביה ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (בראשית ב י) - דא ה' רזא דבינה, והיא אימא עלאה.
ט וההוא נהר אפיק תרין בנין כמה דאתמר, ומנה אתזנו. לבתר נפקין תרין - ברא וברתא - ו"ה. האי ברא - מלכא דשלמא כלא דיליה. והאי ה' - ברתא, אתזנת מן ו'. והא אוקמוה. אשתכח די' עיקרא ושרשא ושלימו דכלא! הדא הוא דכתיב בחכמה יבנה בית (משלי כד ג).

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0