ח״ג טו ע״ב

פרק לג: ח״ג טו ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א תאנא, מסטרא דאימא נפקין גרדינין נימוסין קליפין, ואחדון בקולפוי דגבורה ושלטין על רחמי. כמה דאת אמר הנועדים על ה' (במדבר טז לה) - על ה' ממש! וכדין אשתכחו עלמין חסרין דלא שלמין, וקטטותא אתער בכלהו.
ב וכד בני עלמא מכשרין עובדיהון לתתא - מתבסמן דינין ומתעברן. ומתערי רחמי ושלטן על ההוא בישא דאתער מן דינא קשיא. וכד מתערן רחמי - חדוה וניחומין משתכחן משום דשליטין על ההוא בישא! הדא הוא דכתיב וינחם ה' על הרעה (שמות לב יד) - וינחם משום דשלטא על הרעה - דאתכפיא דינא קשיא ושלטין רחמי.
ג תאנא, בשעתא דמתבסמן דינין ושלטין רחמי - כל כתרא וכתרא תב בקיומיה ומתברכאן כלהו כחדא! וכד תייבין כל חד וחד לאתריה ומתברכאן כלהו כחדא, ומתבסמא אימא בקלדיטי גליפין ותייבין לסטרהא - כדין אקרי תשובה שלימא ואתכפר עלמא. דהא אימא בחדוותא שלימתא יתבא דכתיב אם הבנים שמחה (תהלים קיג ט). וכדין אתקרי 'יום הכפורים' דכתיב ביה לטהר אתכם מכל חטאתיכם (ויקרא טז ל). ומתפתחין חמשין תרעין דסטרין גליפין.
ד תאנא, כתיב והיה כי יחטא ואשם. מהו כי יחטא ולבסוף ואשם? אלא הכי תאנא - כי יחטא - מאינון חובין דאקרון 'חטא' דכתיב מכל חטאות האדם (במדבר ה ו). ואשם - כמה דאת אמר האשם המושב לה' (במדבר ה ח). ואשם - ויתקן. כלומר אם יתקן עובדוי והשיב את הגזלה אשר גזל. אמר רבי יוסי, ממשמע דכתיב והשיב. "וישיב" לא כתיב אלא והשיב! והשיב דייקא!

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0