ח״ג טז ע״א

פרק לז: ח״ג טז ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א רבי אבא הוה יתיב קמיה דרבי שמעון. עאל רבי אלעזר בריה. אמר רבי שמעון: כתיב צדיק כתמר יפרח וגו' (תהלים צב יג). צדיק כתמר - מאי כתמר? דהא מכל אילני עלמא לית דמתעכב לאפרחא כמו תמר דסליק לשבעין שנין! מאי טעמא כתמר? אלא אף על גב דקרא אסהיד - חברייא כלהו לא בעו לגלאה.
ב אבל צדיק כתמר יפרח - על גלותא דבבל אתמר, דהא לא תבת שכינתא לאתרהא אלא בסוף שבעין שנין. הדא הוא דכתיב כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם (ירמיה כט י). ודא הוא צדיק כתמר יפרח - דסליק דכר ונוקבא לשבעין שנין. צדיק - דא קודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב כי צדיק ה' צדקות אהב (תהלים יא ז), וכתיב ה' הצדיק (שמות ט כז), וכתיב אמרו צדיק כי טוב (ישעיה ג י).
ג כארז בלבנון ישגא. מהו ארז? דא קודשא בריך הוא דכתיב בחור כארזים (שיר ה טו). בלבנון ישגא - בלבנון ודאי! ודא הוא עדן דלעילא דעליה כתיב עין לא ראתה אלהים זולתך (ישעיה סד ג). והאי ארז בההוא אתר עלאה ישגא.
ד ודא בגלותא בתראה הוא כהאי ארז דאתעכב לסלקאה. ומשעתא דסליק עד דקאים בקיומיה - הוא יומא ושירותא דיומא אחרינא, עד דעביד צל בנהורא דיממא. וארז לא סליק אלא בעדונא דמיא, כמה דאת אמר כארזים עלי מים (במדבר כד ו). כך ארז בלבנון ישגא - דמתמן נפיק מבועא ונהרא דמיא לאשקאה. וארז דא קודשא בריך הוא דכתיב בחור כארזים (שיר ה טו).
ה שתולים בבית ה' - לזמנא דמלכא משיחא. בחצרות אלהינו יפריחו - בתחיית המתים. עוד ינובון בשיבה - בההוא יומא דישתכח עלמא חרוב. דשנים ורעננים יהיו - לבתר דכתיב השמים החדשים והארץ החדשה (ישעיה סו כב). וכדין ישמח ה' במעשיו כתיב (תהלים קד לא). וכל כך למה? להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0