ח״ג כו ע״א

פרק סז: ח״ג כו ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א פתח רבי יוסי ואמר: לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו ה' (שופטים ה ט). תא חזי, כל רעותא וכל לבא דבעי בר נש לארקא ברכאן מעילא לתתא ליחדא שמא קדישא - לבעי בצלותא לקודשא בריך הוא ברעותא ובכוונה דלבא, לנגדא מההוא נחלא עמיקא, כמה דכתיב ממעמקים קראתיך ה' (תהלים קל א). דתמן עומקא דכלא בעמיקי עלאי, דאינון שרותא עלאה, דאבא ואימא מזדווגין. אוף הכא לבי לחוקקי ישראל - מאן חוקקי ישראל? לא כתיב "חקוקי ישראל" אלא לחוקקי! אלין אבא ואימא דאינון מחקקי לישראל קדישא, דאיהו נגיד מבינייהו.
ב המתנדבים בעם - אלין אינון אבהן דאקרון 'נדיבים', כמה דאת אמר נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם (תהלים מז י). כדין ברכו ה' - לנגדא מיניה ברכאן לתתא, וישתכחון ברכאן בעלמא כלהו! דכד הכא משתכחין ברכאן מלעילא - כלא הוא בחדוותא, כלא הוא בשלימו! זכאה חולקהון דישראל דקודשא בריך הוא מריק עליהון ברכאן וציית צלותהון! ועלייהו כתיב פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו' (תהלים קב יח):

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0