פרק י: ח״ג קפג ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א וידבר העם באלהים ובמשה וגו' (במדבר כא ה) פרשתא דא באתר אחרא אסתליק עם אינון מי מריבה דמשה ואהרן.
ב רבי יצחק פתח: ויהי ביום השלישי וַתִּלְבַּשׁ אסתר מלכות וגו' (אסתר ה א). מגלת אסתר ברוה"ק נאמרה ובגין כך כתובה בין הכתובים. ויהי ביום השלישי - דאתחלש חילא דגופא והא קיימא ברוחא בלא גופא - כדין ותלבש אסתר מלכות. מאי מלכות? אי תימא בלבושי יקר וארגוונא הא לאו הכי אקרי! אלא ותלבש אסתר מלכות - דאתלבשת במלכות עלאה קדישא ודאי. לבשה רוח הקדש! מאי טעמא זכתה להאי אתר? בגין דנטרא פומה דלא לחוואה מדי. הדא הוא דכתיב אין אסתר מגדת מולדתה (אסתר ב כ). ואוליפנא כל מאן דנטיר פומיה ולישניה - זכי לאתלבשא ברוח דקודשא. וכל מאן דסטי פומיה למלה בישא - הא ודאי ההוא מלה בישא עליה. ואי לאו - הא נגעים או צרעת דמוקדן כחויא עליה. והא אוקמוה
ג וידבר העם באלהים ובמשה (במדבר כא ה) - דאמרו מלה בישא בקב"ה, וכתרגומו ועם משה נצו. למה העליתונו - שוו כל אפייא שווין - בגין כך אזדמן לגבייהו חוויין דמוקדן לון כאשא, ועייל אשא למעייהו ונפלין מתין. כמה דאת אמר וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים (במדבר כא ו).
ד ר' חייא אמר, חווין הוו אתיין מלחשן בפומייהו ונשכין ומתין. מאי מלחשן? כמה דאת אמר אם ישוך הנחש בלא לחש (קהלת י יא) - אשא הוו מלהטן בפומייהו ונשכן ושדיין אשא בהו ואתוקדאן מעייהו ומתין. והא מלין אלין אסתלקו לאתר אחרא.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0