ח״ג ערז ע״ב

פרק ה: ח״ג ערז ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ואלין שפחות נכריות - מסטרא דסם המות נוקבא דסמאל, דשפחה הות למטרוניתא נוקבא! וסמאל אל אחר - עבד הוה ליה לקב"ה! לבתר דעבידו גרמייהו אלוהות - קב"ה עתיד לאעבר לון מעלמא ולממחי לון.
ב ואי תימרון - אי בני נשא עבדין לון אלהות ולא ברעותא דלהון - אמאי אתענשו?! אלא כד הוו דור המבול ודור הפלגה ידעי בהון והוו מקטרין לון וסגדין לון, ובההוא חילא דהוו מקטרין לון וסגדין לון הוו נחתי לגבייהו ועבדי רעותייהו וממללן בהון באינון צולמין - הא אתעבידו אלוהות ועבודת כוכבים ומזלות. בגין דא קב"ה עתיד לאעברא לון וימחי לון מעלמא צולמין דלהון דהוו פלחין בהון ואשתאבו מנהון רוחין וצולמין.
ג וכד אית בעלמא ערב רב - נחתין לאתגשמא בהון, וקב"ה יעבר לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ואי תימרון בזמנא דגלותא בתראה לית עכו"ם! - בגין דלא ידעין בני עלמא בהון! ואינון דידעין בערב רב - תמן אשתכח לון דמכעיסין לקב"ה ושכינתיה וישראל בינייהו. וערב רב מצליחין בהון לקיים מאי דכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו (דברים ז י).
ד קמו כלהו תנאין ואמוראין ובריכו לרעיא מהימנא ואמרו ליה: סיני סיני! מאן יכיל למללא קדמך דאנת בדיקונא דמארך! דבזמנא דמליל בטורא דסיני - כל חיון דמלאכין וחיון דכרסייא ועלאין ותתאין שתקו ולא אשתכח דבור אחרא אלא דיליה. ובגין דאת בריה בדיוקנא דיליה - צריך למשמע כלהו מארי מתיבתא מלין מפומך! אל תתן שתיקה למלולך! כל פטר רחם -

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0