ח״ג ערט ע״ב

פרק טו: ח״ג ערט ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ולא עוד אלא מה דהות ברתא דמלכא י' על הוה דכלילן באבהן (ה' קדמאה באברהם, ה' תניינא ביצחק, ו' ביעקב), והות י' רישא עלייהו אתמר נפלה עטרת ראשנו! ואמתילו רבנן מתלא למלכא דהוה ליה עטרה על רישיה ואילן יאה קדמיה. אתיא ליה שמועה בישא - ארמי עטרא מעל רישיה ומה דהות י' על הו"ה, י' לעילא אתהדר הוהי - י' לתתא. ובגין דא אמר דוד אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת ה' היתה זאת (תהלים קיח כב).

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0