ח״ג רפא ע״א

פרק כב: ח״ג רפא ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ולא למגנא אמר קב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני מבין העכו"ם! וכמה בני נשא דקא משתדלי באורייתא ועבדי גמילות חסדים ומצלין - ולא אתפרק קב"ה ושכינתיה וישראל!? אלא דישתדל באורייתא לחבר יתה בקב"ה. וגמילות חסד - הא אוקמוה - דאין חסיד אלא המתחסד עם קונו; דכל פקודין דעביד - למפרק בהו שכינתיה. ובהא עביד חסד עם קב"ה.
ב מאן דגמיל חסד בשכינתיה - עם קב"ה גמיל! בגין דכד חבו ישראל וקב"ה הוה בעי ליסרא לון - אימא הות רביעא עלייהו עד דנפקו לתרבות רעה. קב"ה מה עביד? תריך בני מלכא ומטרוניתא, ואיהו אומי דלא יהדר לאתריה עד דמטרוניתא אתהדרת לאתרהא. ומאן דהדר בתשובה וגמיל חסד בשכינתא ובכל אורייתא ובפקודין דילה ולאו איהי אלא למפרק שכינתא - דא עביד חסד עם קונו וכאילו פריק ליה ולשכינתיה ולבנוי.
ג אמר אליהו וכל ראשי מתיבתאן: רעיא מהימנא! אנת הוא האי בר נש! אנת הוא בר מן מלכא ומטרוניתא. דאשתדלותא דילך לגבי קב"ה - לאו כמאן דעביד חסד עם קונו, אלא כברא דמחויב לשווייה גרמיה ותוקפיה למפרק אבא ואימא, ומסר גרמיה למיתה עלייהו. דמאן דלאו איהו ברא דמלכא ועבד טיבו עם מלכא ועם מטרוניתא - ודאי האי אתחשיב דעביד חסד עם קונו.
ד קם רעיא מהימנא ואשתטח קמי קב"ה ובכה ואמר: כן יהא רעוא דיליה דיחשיב לי כבר! דעובדין דילי לגבי קב"ה ושכינתיה יהון לגביה כברא דאשתדל בהון בתר אבוי ואמיה, דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה רוחיה ונשמתיה. וכל מה דהוה ליה - הוה חשיב לון לאין למעבד בהון רעותיה דאבא ואימא ולמפרק לון בהון. ואף על גב דידענא דכלא ברשותיה - רחמנא לבא בעי. בההוא זמנא אתא קב"ה ונשיק ליה ואמר: רעיא מהימנא! ודאי אנת הוא ברא דילי ודשכינתא. רבנן ומלאכין נשקו בר! קמו כלהו ונשקו ליה וקבילו ליה לרב ומלכא עלייהו.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0