ח״ג רפ ע״ב

פרק כ: ח״ג רפ ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו וגו' יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה (דברים כה ד) - פקודא דא ליבם אשת אח. דאשת אח איהי ד', ועם אח - איהי אחד. ואם חס ושלום לביה לאו איהו למייתי אח על ד (דאיהי אתתיה בת זוגיה דאח) - עביד פירודא ועאל סמאל אל אחר באמצעיתא, ואתמר ביה ושחת ארצה לבלתי וגו' (בראשית לח ט) - דאסתלק קוצא דאת ד מן אחד. ובגין דא והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו. והשחתת זרעא מנע מניה כמה ברכאן ופרודא דייחודא. ובגין דא ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' וימיתהו ה'.
ב וייחודא דאח עם ד - בצדיק. ובֹעז בגין דאתתקף על יצריה אקרי 'צדיק'. והאי איהו בועז - בו עז - תקיף ביצריה. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר (איוב לג כט). ודא יה"ו דכלילן תלת אתוון בצדיק ליבם ה'.
ג ובינה, בן יה, בגינה אתמר וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר (רות ד ז). הכא קא רמיז שנוי השם, ודא מצפ"ץ. הכא וזאת לפנים בישראל - ודא שנוי מקום. אהיה - איה מקום כבודו להעריצו. יה"ו איהו אהי"ה. ודא שנוי מקום. שנוי מעשה - אדני. א' - אהיה. י' - ה'. תרוויהו משתנים באדני.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0