ח״ג רפ ע״ב

פרק יט: ח״ג רפ ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א (פקודא לעשות העולה - פרשת צו דף כ"ז ע"א) ארבעים יכנו לא יוסיף וגו' - פקודא דא להלקות לרשע דאיהו סמאל, דעתיד קב"ה למחאה ליה חמשין מחאן בגין דעבד גרמיה אלוה. ייתי יחודא דמייחדן ביה ישראל בכל יומא בכ"ה כ"ה אתוון - וימחי בהון למאן דשוי גרמיה אלוה ולאו איהו אלא עבד מטונף. ואלין דסרחו בה' - תקין לון קב"ה למחאה ביו"ד ה"א וא"ו דאינון ארבעים חסר חד. ובהאי שמא מחא קב"ה עשרה מכתשין לאדם, ועשרה לחוה, ועשרה לנחש, ותשעה לארעא. בגין דכלהו סרחו באת ה'. ובגין דא כי עשית זאת.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0