פרק ה: ח״ג נג ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א תא חזי! כתיב ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות. כיון דאמר שתי צפרים - לא ידענא דאינון חַיּוֹת?! אלא הא אוקמוה. אבל חַיּוֹת - 'חיות' ממש כמה דאת אמר וארא החיות (יחזקאל א טו) - לקבל אתר דינקי מנייהו נביאי מהימני. ועץ ארז - הא אתמר. ושני תולעת - סטר סומקא דגבורה, דאשתתף בהדיה בקדמיתא. ואזוב - דא ו' זעירא, דיניק לה לכנסת ישראל. ובגין כך עץ ארז ואזוב אזלן כחדא. ועל דא ו' כחדא אשתכחו - חד עלאה וחד זעירא, וקריין לון ו' עלאה ו' תתאה. וכלהו אהדרו לשרייא עלוי בגין דהא אתדכי. לקבל אלין לתתא - עץ ארז ואזוב ושני תולעת אשתכחו בשמא דא, ותליין מאלין עלאין.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0