ח״ג נג ע״א

פרק ד: ח״ג נג ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א (קהלת א טו) זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא יד ב) רבי יצחק פתח: וזרח השמש ובא השָמש וגו' (קהלת א ה) האי קרא אתמר, ואוקימנא ליה בנשמתא דבר נש. בשעתא דהיא קיימא עמיה דבר נש בהאי עלמא - כדין וזרח השמש. ובא השמש - בזמנא דנפיק בר נש מהאי עלמא ואשתכח בתשובה - כדין אל מקומו שואף זורח הוא שם אי זכאה איהו, כמה דאת אמר ובא השמש וְטָהֵר וְאַחַר יאכל מן הקדשים (ויקרא כב ז).
ב תא חזי! כל חובי עלמא קודשא בריך הוא מכפר עלייהו בתשובה - בר מההוא לישנא בישא דאפיק שום ביש על חבריה! והא אוקמוה דכתיב זאת תהיה תורת המצורע - זאת היא תורתו של מוציא שם רע. רבי חייא אמר: כל מאן דאפיק לישנא בישא - אסתאבן ליה כל שייפוי ויתחזי לסגרא! בגין דההיא מלה בישא סלקא, ואתער רוחא מסאבא עלוי ואסתאבא. אתי לאסתאבא - מסאבין ליה! במלה דלתתא אתער מלה אחרא!
ג פתח ואמר: איכה היתה לזונה קריה נאמנה וגו' (ישעיה א כא). מאן דהות מהימנא לבעלה - אהדרת לזונה! מְלֵאֲתִי משפט - משפט ודאי! דא קודשא בריך הוא. צדק - דא כנסת ישראל. ובגין דאתערת מלה אחרא - אסתלק מנה קודשא בריך הוא ושריא בה רוחא דקטולי. הדא הוא דכתיב ועתה מרצחים. ומה ירושלם קרתא קדישא כך - שאר בני נשא על אחת כמה וכמה! הדא הוא דכתיב זאת תהיה תורת המצורע.
ד רבי יהודה אמר: זאת תהיה ודאי לקבליה! לאתפרעא מניה דההוא מוציא שם רע. ביום טהרתו והובא אל הכהן - מאי קא משמע לן? משמע מאן דאית ליה לישנא בישא - צלותיה לא עאלת קמי קודשא בריך הוא, דהא אתער עליה רוחא מסאבא. כיון דאהדר בתשובה וקביל עליה תשובה מה כתיב? ביום טהרתו והובא אל הכהן וגו' וראה הכהן וגו'.
ה וצוה הכהן ולקח למִטהר שתי צפרים חיות (ויקרא יד ד) רבי יצחק ורבי יוסי הוו שכיחי קמיה דרבי שמעון. יומא חד אמרו ליה: 'עץ ארז' - הא ידיע! כמה דאת אמר מן הארז אשר בלבנון (מ"א ה יג) - דהא ההוא עץ ארז לא אשתרשן נטיעוי אלא בלבנון, והא אתמר. 'אזוב' למה? ומאי הוא?
ו פתח ואמר: ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב (ויקרא יד ד) תא חזי! בר נש דמשתדל בפולחנא דמאריה ואשתדל באורייתא - קודשא בריך הוא שארי עלוי ושכינתא אשתתפא בהדיה! כיון דבר נש אתי לאסתאבא - שכינתא אסתלקת מניה, קודשא בריך הוא אתרחיק מניה, וכל סטרא דקדושה דמאריה מתרחקין מניה! ושארי עליה רוח מסאבא וכל סטרא דמסאבא. אתי לאתדכאה - מסייעין ליה. בתר דאתדכי ואהדר בתשובה - ההוא דאסתלק מניה אהדר ושארי עלוי!

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0