ח״ג נג ע״ב

פרק ז: ח״ג נג ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א רבי יצחק פתח: ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר (ויקרא א א). ויקרא - א' זעירא. אמאי? אלא בגין לאחזאה מאן ההוא דקרא - ההוא דשרי במקדשא, וכדין זמין למשה כמאן דזמין אושפיזא. הכא א' זעירא, התם א' רבתא - אדם שת אנוש (דה"א א א) - אדם דא שלימו דכלא!
ב תא חזי, מה בין משה לאהרן? הי מנייהו עלאה? אלא משה עלאה! משה שושבינא דמלכא, אהרן שושבינא דמטרוניתא! מתל למלכא דהוה ליה מטרוניתא עלאה. מה עבד? יהב לה שושבינא לתקנא לה ולאסתכלא במלי דביתא. ועל דא כד עייל שושבינא למלכא - לא עייל אלא עם מטרוניתא. הדא הוא דכתיב בזאת יבא אהרן וגו' (ויקרא טז ג).
ג משה - שושבינא למלכא, בגין כך אזדמן כאושפיזא ולבתר וידבר ה' אליו. אהרן הוא שושבינא למטרוניתא, וכל מלוי הוו לפייסא למלכא במטרוניתא ויתפייס מלכא בהדה. ועל דא - בגין דאיהו שושבינא לה - שוי מדוריה בהדה לתקנא ביתא ולעיינא תדיר במלי דביתא. ועל דא אתתקן כגוונא דלעילא ואקרי כהן גדול. מנא לן? דכתיב אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק (תהלים קי ד).
ד ובגין כך - כל מה דאצטריך מבי מלכא נטיל ולית מאן דימחי בידיה. ועל דא הוא קאים לדכאה לכל אינון דעאלין לבי מטרוניתא בגין דלא ישתכח מסאבא באינון בני היכלא. ובגין כך כתיב ולקח למטהר שתי צפרים וגו' (ויקרא יד ד)
ה רבי יהודה פתח ואמר: יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו (תהלים ב ד). יושב בשמים ישחק - דא יצחק דאתי מסטרא דחמרא. נהיר בקדמיתא וחייך, ולבתר זעים ותריך! הדא הוא דכתיב יושב בשמים ולא כתיב "יושב שמים". ישחק - נהיר וחייך. ועל דא דינא נהיר וחייך להו לרשיעייא.
ו ולבתר מה כתיב? אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו (תהלים ב ה). וכך ארחי דחייביא! קודשא בריך הוא נהיר להו בהאי עלמא ונהיר לון אנפין - כחמרא דנהיר בקדמיתא, ולבתר זעים וקטיל! וקודשא בריך הוא משיך לון לחייביא. אי יהדרון לקבליה - יאות, ואי לא - שצי לון מההוא עלמא דאתי, ולית לון ביה חולקא וישתצון מכלא! אתון לאתדכאה - מסייעין לון. וקודשא בריך הוא מדכי לון וקריב לון לגביה, וקארי עלייהו 'שלום'. הדא הוא דכתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו' (ישעיה נז יט):

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0