רעיא מהימנא · ח״ג ערא ע״ב

פרק ב: רעיא מהימנא · ח״ג ערא ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א פתח ואמר: ועשית שלחן עצי שטים וגו' (שמות כה כג). תא חזי, מנהגין טבין ושפירן הוו נהגי מארי דסעודתא דמלכא לאחזאה דאינון מבני פתורא דמלכא. חד - רברבא מבני סעודתא נטיל ידוי בזמנא דייעלון לסעודתא להסב. גדול מסב בראש, תניינא תחותיה, ותליתאה תחות תניינא. ואלין אתקריאו שלש מטות לקבל תלת אבהן ולקבל כהנים לוים וישראלים. מכאן ואילך - לית לון סדר אלא כל הקודם זוכה.
ב תניינא - בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה. ומשלים ברכתא ולבתר בוצע. ואוקמוה רבנן דמתניתין, דאין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך. ולית הבוצע רשאי לטעום עד שיכלה אמן מפי המסובין. ואם רעותיה לחלק כבוד - הרשות בידיה. ועוד אוקמוה, דאורח מברך בגין דיברך לבעל הבית.
ג וארח רזא בעל הבית בוצע - דא עמודא דאמצעיתא, דאיהו קו האמצעי. ובשבת צריך לבצוע משני ככרות דאינון ה' ה'. בעל הבית, דא ו' דאמצעיתא. ובגין דלא לאתחזאה כרעבתנותא - יכיל למבצע בה לכל חד וחד כביצה. מאי כזית וכביצה? י' וי' - אינון נקודין דשמא קדישא, אתקרי פרורי בכזית. ואלין לקבל טפין דזרע. ומאן דמזלזל בהון וזריק לון באתר דלא אצטריך - עניותא קא רדיף אבתריה, ואזיל נע ונד! הדא הוא דכתיב נודד הוא ללחם איה (איוב טו כג). ולית לחם אלא תורה. והוא צווח איה מאן דמרחם עליה, ולא ישכח.
ד ופרורים בכזית אינון בצדיק דאיהו כתיש כתישו מאינון זיתים. ואורח מברך - וארח צדיקים כאור נגה (משלי ד יח). ברכות לראש צדיק (משלי י ו) - חי עלמין. ובגין דא אורח מברך.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0