ח״ג ריג ע״ב

פרק ה: ח״ג ריג ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א רבי חייא פתח: עדות ביהוסף שמו וגו' (תהלים פא ו). הא אוקמוה דאוליף שבעין פתקין ולשון הקדש יתיר, הדא הוא דכתיב שפת לא ידעתי אשמע (תהלים פא ו). אבל מאי עדות? תא חזי בשעתא דאתתיה דפוטיפר הות אחידא ביה לההיא מלה - הוה יוסף עביד גרמיה כמאן דלא ידע לישנא דילה. וכן בכל יומא. עד ההיא שעתא בתרייתא דכתיב ותתפשהו בבגדו (בראשית לט יב). מאי ותתפשהו? אלא בגין דעביד גרמיה כמאן דלא ידע לישנא. ורוח הקדש צווח לקבליה לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה (משלי ז ה). מאי קמ"ל? אלא כל מאן דנטיר גרמיה מהאי - אתקשר בה בשכינתא ואחיד בההוא 'עדות'. ומאי הוא? ה' דאתוסף ביה, דכתיב עדות ביהוסף שמו. אוף הכא י' איתוסף בפינחס (במדבר כה יא) על דקני בהאי.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0