ח״ג ריז ע״א

פרק טז: ח״ג ריז ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א קמנא ואזלנא ותוקפא דשמשא הוה יתיר ודחיק לן באורחא. חמינן אילנין במדברא ומיין תחותייהו. יתיבנא תחות חד טולא דאילנא דמדברא. שאילנא ליה: מאי האי דכל עמין דעלמא לא עבדין נענועא אלא ישראל בלחודייהו? דכד לעאן באורייתא מתנענען הכא והכא בלא למודא דבר נש בעלמא, ולא יכלין למיקם בקיומייהו!?
ב אמר לי: אדכרתן מלתא עלאה, ובני עלמא לא ידעין ולא משגיחין! יתיב שעתא ובכה. אמר: ווי לבני נשא דאזלין כבעירי חקלא בלא סוכלתנו! במלה דא בלחודוי אשתמודען נשמתהון קדישין דישראל בין נשמתהון דעמין עעכו"ם! נשמתהון דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדליק, דכתיב נר ה' נשמת אדם (משלי כ כז). והאי נר בשעתא דאתאחד (נ"א דאתדליק) מגו אורייתא דלעילא - לא שכיך נהורא עליה אפילו רגעא. ורזא דא - אלהים אל דמי לך (תהלים פג ב). כגוונא דא כתיב המזכירים את ה' אל דמי לכם - לא שכיכו לכון. נהורא דשרגא כיון דאתאחדא גו פתילה - ההוא נהורא לא שכיך לעלמין אלא מתנענעא נהורא לכאן ולכאן ולא משתכיך לעלמין.
ג כגוונא דא ישראל דנשמתייהו מגו ההוא נהורא דשרגא - כיון דאמר מלה חדא דאורייתא - הא נהורא דליק ולא יכלון אינון לאשתככא, ומתנענען לכאן ולכאן ולכל סטרין כנהורא דשרגא. דהא נר ה' נשמת אדם כתיב,
ד וכתיב אדם אתם - אתם קרויין אדם ולא אומין עכו"ם. נשמתין דעמין עכו"ם - מדעיכו דקש בלא נהורא דשרי עלייהו. ועל דא משתככין ולא מתנענען - דהא לית לון אורייתא ולא דלקין בה, ולאו נהורא שרייא בהון. אינון קיימין כעצים בגו נורא דדליק בלא נהורא דשריא עלייהו, ועל דא משתככין בלא נהורא כלל. א"ר יוסי: דא איהו ברירו דמלה! זכאה חולקי דזכינא להאי למשמע דא!

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0