ח״ג רכ ע״א

פרק כז: ח״ג רכ ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ושם איש ישראל המוכה וגו'. אמר ר' יצחק האי קרא הכי הוה ליה למכתב::ושם איש ישראל אשר הכה פנחס". ולא המוכה אשר הוכה. לא נאמר אלא בארח סתים.
ב אלא הכי אמר ר' אלעזר (נ"א ר' שמעון) - כיון דסלקיה קב"ה לפנחס לכהנא רבא - לא בעא לאדכרא ליה לפנחס בקטלנותא דבר נש, דהא לא אתחזי לכהנא רבא. עד לא סלקיה לכהנא רבא - אדכר ליה ואמר וירא פנחס ויקח רמח וגו' וידקור את שניהם וגו'. כיון דסלקיה לכהנא רבא - לא אדכר שמיה בקטלנותא דלא אתחזי ליה. וחס עליה יקרא דקב"ה. דכהנא רבא לא אתחזי לאדכרא בקטלנותא. ושם האשה המוכה - אוף הכי.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0