פרק מב: ח״ג רכב ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א פתח ואמר (שם) ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים. מאי ויפגעו בו? אלא אית פגיעה לטב, ואי פגיעה לביש. ואית פגיעה לצלותא. אלא בשעתא דהוה אזיל לחרן מה כתיב? ויפגע במקום - צלותא דערבית הוה דצלי בההוא מקום, כמה דאת אמר הנה מקום אתי, וצלותא דערבית בההוא אתר אתחזי.
ב תו ויפגע במקום - מלי פיוסין איהו, דאתא שמשא קדישא לגבי סיהרא, בעלה לגבי אתתא. מכאן דלא יאות לבעל למיתי לגבי אתתא אי לא הוי במלי פיוסין לפייסא לה, דכתיב ויפגע במקום ולבתר וילן שם. כד הוה אתי יעקב מחרן מה כתיב ויפגעו בו - שדרת היא לפייסא ליה למיתי לגבה.
ג ויאמר יעקב כאשר ראם - מאי כאשר ראם? אלין מלאכין דיום ומלאכין דלילה הוו, ואתכסיאו מניה ולבתר אתגליין ליה, ועל דא כאשר ראם כתיב. מחנה אלהים זה - מהכא דהוו אלין דיממא ואלין דליליא. אינון דליליא כתיב בהו מחנה אלהים, ואינון דיממא כתיב בהו זה. ועל דא ויקרא שם המקום ההוא מחנים - תרין משריין. והשתא משרין קדישין חמינא הכא! זכאה ארחי דאתינא הכא!
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0