פרק נא: רעיא מהימנא · ח״ג רכז ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א תקונא תליתאה סדר דבורא (ס"א חדר דדבורא) דצלותא דביה חיון אשא ממללן והאי היא וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב. האי איהו רזא דחשמל דאינון חיון אשא - עתים חשות ועתים ממללות. ואינון דחשות לספר תורה בזמנא דדבור נפיק מפי הקורא - איהו חשיב לגבייהו כאלו מקבלים אורייתא בטורא דסיני. ובזמנא דאמר איהו אנכי - לא אשתמע קלא ולא דבורא אחרא דחיון אלא דיליה.
ב כגוונא דא כד דבורא דא נפיק מפומיה דקב"ה - חיות אש חשות. ובזמנא דשתיק - חיות אש ממללות. הדא הוא דכתיב וכל העם רואים את הקולות - קלין דחיון דהוו שאגין. ואת הלפידים - דהוו נפקין בדבור דחיון בכמה מיני נגון קדם מלכא. ואלין אינון דחשות לספר תורה אינון בדיוקנייהו דחיון. ומני לון קב"ה לאעלא לון בחדר דמראה אש בית לה.
ג ועוד אינון דחשות (ס"א ועוד אינון דנפיק מנייהו דבורא בצלותא דביה חיון אשא ממללן ואינון דחשות) בצלותא בח"י ברכאן ייעלון בחדר דמראה דא. ועוד אינון דחשות להלכה דאתמר בה אגרא דשמעתתא סברא - ייעלון בחדר דאיהו היכל דמראה דא דאורייתא, עלה אתמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע. ודא סלע דאתמר ביה ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו - אלין דמשתדלין בה לשמה נפיק לון מיא דאורייתא מתיקן(?) ואתמר בהון ותשת העדה ובעירם. ואלין דלא משתדלין בה לשמה נפיק לון מים מרירן דאתמר בהון וימררו את חייהם בעבודה קשה - דא קושיא. בחומר - דא קל וחומר. ובלבנים - בלבון הלכה.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0