רעיא מהימנא · ח״ג רכח ע״א

פרק נב: רעיא מהימנא · ח״ג רכח ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א תקונא רביעאה וחמשאה - ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה - דבהון שוקי החיות כנגד כלן ובספירן נצח והוד מטטרון אות בצבא דיליה. ואיהו דיוקנא דצדיק. דצדית אות בצבא דלעילא, ומטטרון איהו אות בצבא דלתתא. מטטרון - שדי ביה. והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק
ב ורגליהם רגל ישרה - דרגלין דמזיקין כלהו עקלתון ורגליהן ורגלין דחיון קדישין אתמר בהון ורגליהם רכש ישרה. מצד חיה דאיהו ישראל ישראל כליל תלת חיון דאתמר בהון האבות הן הן המרכבה.
ג וכף רגליהם ככף רגל עגל - מסטרא דחיה דאיהו שור. ונוצצים כעין נחושת קלל - מסטרא דנחש בריח דימא דאיהו סליק לגבי ביבשתא. רצוא - מסטרא דנוריאל דסליק רצוא, ושוב - מסטרא דשדי דהכי סליק בחושבן. ואיהו סליק מטטרון.
ד וכד הוו ישראל שמעין קלא ממזרח הוו רצין תמן. ולמערב הכי. וכן לדרום ולצפון. אמר קב"ה למלאכי השרת אלין דרהטין לצלותא דמצוה ורהטין לפרקא בשבתא, ורהטין למעבד רעותא דילי ותייבין בתיובתא קבילו לון בהיכלא דהאי 'מראה' דבאלין סימנין אינון חברים בהדייכו אינון דרצין ושבין באורייתא בדבורא דהלכה אינון רשימין בהדייכו ואעילו לון בהאי היכלא.
ה הכי כד מצלין ישראל מיכאל טאס עלמא בטיסא חדא, וגבריאל טאס בתרין טאסין, וכד נפיק דבורא מישראל בהלכה בצלותא ובכל פקודא דשכינתא תמן - אינון רצין לגבה ושבין בה בשליחות מאריהון. ובכל אתר דשמעין קלא דאורייתא דתמן קב"ה - אינון רצין לגבי ההוא קלא ותייבין בה בשליחותא דמאריהון. דבכל קלא דשם ה' לית תמן בדבורא דלית תמן אדני לא רצין ושבין תמן. ובגין דא ורגליהם רגל ישרה. כי ישרים דרכי ה' - באתר דה' תמן איהו דרך ישרה, ואי לית תמן ה' - לאו איהו דרך ישרה.
ו ועוד רגליהם רגל ישרה - אמרו מארי מתניתין דמאן דמצלי בעי לתקנא רגלוי בצלותיה כמלאכי השרת, ככף רגל עגל, למהוי רשים בהדייהו. ובגין דא אוקמוה רבנן המתפלל צריך לכוון את רגליו שנאמר וכף רגליהם ככף רגל עגל. ואמר קודשא בריך הוא אלין דאינון רשימין בצלותייהו הכי לכוון רגלוי כוותייכו אפתחו לון תרעי היכלא לאעלא במראה דא.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0