ח״ג רכט ע״ב

פרק עג: ח״ג רכט ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א פתח ר' שמעון ואמר, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ע' רברבא, ד' אוף הכי. וסימנא דא עד. היינו דכתיב עד ה' בכם (שמואל א יב). אשתארון אתוון ש"מ. מ' פתוחא. מאי טעמא לא סתימא? בגין דם' סתימא - מלכא (ס"א עלמא) עלאה. מ' פתיחא - מלכא (ס"א עלמא) תתאה. אתוון אחרנין אשתארו א"ח - כבוד אלהים הסתר דבר כתיב.
ב אשכחנא בספרא דרב המנונא סבא כל מאן דמייחד יחודא דא בכל יומא - חדוה זמינא ליה מלעילא מרזא דאתוון אלין; ש"מ מהאי סטרא, א"ח מהאי סטרא. ומצרף אתוון - למפרע שרי, ובמישר סיים. וסימן אשמח דכתיב אנכי אשמח בה' (תהלים קד א) ממש. דא יחודא קדישא ושפיר איהו. והכי הוא בספרא דחנוך דאמר כי האי גוונא דמאן דמייחד יחודא דא בכל יומא חדוה זמינא ליה מלעילא.
ג תו אית ביה ש"מ דאתכליל מן ע' רברבא, אלין שבעין שמהן ברזא דאבהן קדישין. ודא הוא שמע - שם ע' - ישראל ה' אלהינו ה' - אלין ארבע בתי דתפלין דאחיד לון א"ח. ההוא דאמר פתחי לי אחותי רעיתי. ד' - דא קשר של תפלין דהיא אחידת בהו. רזא לחכימין אתמסר דלא לגלאה. שתיק ר' שמעון, בכה וחייך. אמר אימא דהא ודאי רעוא אשתכח, ולית כדרא דא עד דייתי מלכא משיחא דיהא רשו לון לגלאה.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0