רעיא מהימנא · ח״ג רמח ע״ב

פרק קי: רעיא מהימנא · ח״ג רמח ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אנא אינון דמתקני חמרא ונהמא דמלכא עלאה דאתמר בהו את קרבני לחמי לאשי, דלית לקרבא ליה לגביה אלא אלין דאתקריאו אשי ה'. ובגין דא את קרבני לחמי לאשי דעליה אתמר לכו לחמי בלחמי. ואתקרי 'לחם הפנים' דאינון י"ב אנפין - יברכך ה' יאר ה' ישא ה' - תריסר אנפין דתלת חיון.
ב מאי לחם דאלין פנים? דא נהמא דאדם דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ואית ליה נהמא בארבע אנפין דאינון ארבע אתוון ה'. האי נהמא דפתורא דמלכא איהו סלת נקיה.
ג כבשן דיליה דאופה ביה נהמא שכינתא תמן אתבשל ואשתלים, ובגין דא אין בוצעין אלא מאתר דגמר בשולא, כגוונא דשלימו דפרי איהו גמר בישולו. והאי איהו אדני - גמר ושלימו דה' דאיהו 'לחם הפנים'. כבשן דיליה - דאיהי כבושה תחת בעלה. ובגינה אתמר והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן. ולא ככבשן דאש דהדיוט אלא ככבשן דביה כבש רחמיו לעמיה כד מצלין ובעון בעותין - כן יכבשו רחמיך את כעסך. וביה כבשי דרחמנא למה לך.
ד ובנהמא דאורייתא אית סלת דיהב ליה מלכא לאינון דאתמר עלייהו כל ישראל בני מלכים. מיכלא דצדיקייא. ואית נהמא דאורייתא דאיהו פסולת לאינון עבדין ושפחות דבי מלכא. ובגין דא במטרוניתא אתמר ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, דאינון מארי מתניתין. ובגין דא אתמר במיכלא דמלכא - ועשירית האיפה סולת ודאי. ודא י' מן אדני איהי עשירית ודאי; סלת דהיכלא דמלכא ואשתבחת (ד"א דמיכלא דמלכא אשתחכת).
ה קום בוצינא קדישא! אנת ורבי אלעזר ברך, ורבי אבא, ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי חייא, ורבי יודאי. לתקנא דורונא למלכא ולקרבא כל אברין, דאינון ישראל קרבנין לקב"ה, ההוא דאתקרי 'נשמה' לגבי אברים, שכינתא קדישתא, אש של גבוה. דאחיד בעצים דאתקריאו עצי העולה דאינון עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. 'עצי הקדש' אתקריאו אינון מארי תורה דאתאחידת בהון אורייתא דאתמר בה הלא כה דברי כאש נאם ה',

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0