פרק קט: רעיא מהימנא · ח״ג רמח ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א אחד כבוד - גימטריא מ"ה מן חכמה דנחית ליה לגבי אמה, ומיד דנחית קשרין ליה עמא בקשורא דתפילין דרישא. ובגין דא בארבע פרשיין דתפלין קדש לי - חכמה, והיה כי יביאך - בינה, שמע ישראל - תפארת כליל ו' ספירן בשית תיבין, והיה אם שמוע - מלכות יד כהה. צלותא - כתר כ' על רישיה - אין קדוש כה', דסנדלפון קושר כל צלותין ועביד לון כתר.
ב בההוא זמנא צריך לסדרא מנור' (ס"א פתורא) לסעודתא דמלכא ומשכנא ומנרתא וארונא ומדבחא וכל מיני שמושא דביתא דמלכא. ולאו בתר פתורא אזלינן דלאו עובדא דקב"ה דלא אזלינן אלא בתר פתורא דאיהו עובדי ידוי דקב"ה דאיהו שכינתיה. משכן דיליה, פתורא דיליה, מנרתא דיליה, ארונא דיליה, מדבחא דיליה איהי כלילא מכל מאני שמושא למלכא עילאה.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0