רעיא מהימנא · ח״ג רנא ע״א

פרק קכ: רעיא מהימנא · ח״ג רנא ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ובעשור לחדש השביעי דאיהי תשרי - מקרא קדש יהיה לכם - דא יום הכפורים דאיהו עשירי י' כליל מעשרת ימי תשובה, ותקינו ביה ה' צלותין לחברא (לה) עם ה'. (מאי מקרא קדש יהיה לכם? דא יום הכפורים דאיהי עשירי י' כליל מעשרת ימי תשובה ותקינו בו ה' צלותין לחברא עם ה'). מאי מקרא קדש? לאפרשא ליה משאר יומין דאית בהו פולחנא דחול. ובגין דא כל מלאכת עבודה לא תעשו -
ב דיומין דאית בהון מלאכת חול אינון מסטרא דעץ הדעת טוב ורע - דאתהפך ממטֶה לנחש ומנחש למטֶה; לכל חד כפום עובדוי. ודא מטטרון - מטה נחש סמאל. אבל בהאי יומא דאיהו יום הכפורים דאתקרי 'קדש' - שלטא אילנא דחיי דלא אשתתף עמיה שטן ופגע רע. ומסטריה לא יגורך רע. ובגין דא ביה נייחין עבדין באילנא דחיי (ואשתתפן גביה), וביה נפקן לחירות, ביה נפקי משלשליהון
ג אינון דאית עלייהו גזר דין בנדר ובשבועה. ובגין דא תקינו למימר ביה כל נדרי ואסרי וכו' כולהון יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין. ובגין דא נדר דה' דאיהו תפארת, ושבועה דאדני דאיהו מלכות דעבדו על גלותא דלהון בחכמה ובינה יהון שביקין ושביתין לא שרירין ולא קיימין. ונסלח לכל עדת בני ישראל. דחסד איהו מים, גבורה - אש, תפארת - אויר. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין היתר נדרים פורחים באויר.
ד ובגין דשבועה ממלכות דאיהי לתתא מיניה אוקמוה נדרים על גבי שבועות עולים. ועוד אוקמוה כל הנשבע כאילו נשבע במלך עצמו, וכל הנודר כאילו נודר בחיי המלך. המלך עצמו - אדני. חיי המלך - ה'. ובגין דא כי ידור נדר לה'.
ה ואוף הכי אית רזא אחרא, חיי המלך - חכמה. הדא הוא דכתיב החכמה תחיה בעליה. כל הנודר בה' דאיהו תפארת - כאילו נודר בחכמה דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א - חיי המלך. וכל הנשבע באדני כאילו נשבע במלך עצמו - עצמו - דא אימא עלאה. כדאילו נשבע בה דאיהי עצם השמים לטוהר מסטרא דחסד עצם מעצמי ובשר מבשרי מסטרא דגבורה דא מלכות. ובחכמה דאיהי חיי תפארת איהו סליק לאתקרי אדם. הדא הוא דכתיב כתפארת אדם.
ו ואתמר ביום הכפורים ועניתם את נפשותיכם. ובעשור לחדש השביעי הזה תענו את נפשותיכם. תקינו ביה ה' ענויים בגין דתתלבן ה' זעירא בה' עלאה דאיהו ה' צלותין לקיים בישראל אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. והאי איהו רזא דלשון של זהורית בגין דכל חובין דישראל מטון דגבי(?) מלכות, ותשובה דאיהי בינה מלבנת לון בגין דאתמר בה השוכן אתם בתוך טומאתם. וארבע בגדי לבן וארבע בגדי זהב מלבש יאהדונהי.
ז ותקינו לתקוע שופר ביום הכפורים לסלקא קול דאיהו ו' לחרות, דאתמר בה בְּכָל צָרָתָם לא [לוֹ] צר - בא' ובו', קרי וכתיב. ועבודת יום הכפורים איהי באריכות ואיהי כלילא מתלת דרגין - במחשבה דבור ומעשה.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0