פרק כח: ח״ב רלה ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א פתח רבי יצחק אבתריה, ואמר (תהלים כא ב) ה' בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגיל מאד, תאות לבו וגו', חיים שאל ממך וגו', שירתא דא לא אמר לה דוד אלא על תושבחתא דכנסת ישראל, דקודשא בריך הוא חדי לה בחידו דאורייתא דאקרי עז, דכתיב (תהלים כט יא) ה' עז לעמו יתן וגו'. ישמח מלך, דא קודשא בריך הוא (ד"א דא כנסת ישראל) דאתקרי מלך, דכתיב (דברים לג ה) ויהי בישרון מלך.
ב ובישועתך מה יגיל מאד, דא ישועה דימינא, כמה דאת אמר (תהלים ס ז) הושיעה ימינך וענני, ותושע לו ימינו. (דבר אחר) מה יגיל מאד, י' יתירה, ודא איהו רזא דברית קיימא קדישא, דאיהו חדוה דכלא (נ"א דילה), וכלא על האי מלך אתמר.
ג חיים שאל ממך, נתתה לו ארך ימים עולם ועד (תהלים כא ה), מהכא אוליפנא, דדוד מלכא לא הוו ליה חיים כלל, בר דאדם קדמאה יהב ליה מדיליה, והא אוקמוה, דדוד מלכא אתקיים שבעין שנין, ואינון שבעין שנין יהיב ליה קודשא בריך הוא מאינון שנין דאדם קדמאה, ובהו אתקיים, ואתייהיב ליה אוריכו דיומין בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ועל דא חיים שאל ממך נתתה לו.
ד גדול כבודו, בגין דאיהו גדול, דכתיב (תהלים קמז ה) גדול אדונינו ורב כח, ודאי אקרי גדול, ורזא דא (בראשית א טז) ויעש אלהי"ם את שני המארת הגדולים, גדולים הוו ודאי, ועם כל דא איהו אקרי גדול, כמה דאתמר גדול אדונינו ורב כח, וקודשא בריך הוא לא אקרי גדול אלא בהאי, דכתיב (תהלים מח ב) גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינ"ו הר קדשו - במה איהו גדול? בעיר אלהינ"ו הר קדשו.
ה כי תשיתהו ברכות לעד. כי תשיתהו ברכות, בגין דהאי איהו ברכתא דכל עלמא, וכל ברכאן דכל עלמא מהכא נפקי, ודא איהו ברכה, ורזא דא (בראשית יב ב) והיה ברכה, דהא הכא שריאן כל ברכאן דלעילא, ומהכא נפקי לכל עלמא, ועל דא אקרי ברכה.
ו תחדהו בשמחה. כתיב הכא תחדהו בשמחה, וכתיב התם (שמות יח ט) ויחד יתרו, בגין דזמין קודשא בריך הוא לאקמא לה לכנסת ישראל מעפרא, ולאתקפא בה ברזא דימינא, ולחדתותי לה חדתותא דסיהרא בשמשא,
ז דכתיב תחדהו בשמחה את פניך את פניך, למהוי קמך, ולמהוי בחידו לקבל אנפך, בההוא שלימו דאשתלים בההוא זמנא. דהא בזמנא דאתחרב בי מקדשא, אתרקינת מכל מה דאתמליא, כמה דאת אמר (ירמיה טו ט) אמללה יולדת השבעה, וכתיב (יחזקאל כו ב) אמלאה החרבה, (כאן חסר)...
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0