ח״ב רלה ע״א

פרק כט: ח״ב רלה ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א תא חזי, בההוא זמנא דאוקים משה ית משכנא, אסתכל בכל אינון עבידאן דהוו כדקא יאות, וכדין אוקים ליה, וכל אינון עבידאן דהוו ביה במשכנא, כל חד וחד אייתיאו ליה למשה, ורזא דא (תהלים מה טו) בתולות אחריה רעותיה מובאות לך. מובאות לך, דכתיב ויביאו את המשכן אל משה.
ב אמאי ויביאו את המשכן, בגין דהא בההיא שעתא הוה זווגא דמשה לאזדווגא, ועל דא ויביאו את המשכן אל משה, כמה דאייתי כלה לבי חתן, בגין דהא בקדמיתא אצטריך לאעלא לכלה לגבי חתן, כמה דאת אמר (דברים כב טז) את בתי נתתי לאיש הזה לאשה, ולבתר איהו ייתי לגבה, דכתיב ויבא אליה, וכתיב (במדבר יז כג) ויבא משה אל אהל העדות.
ג והכא מה כתיב, ולא יכל משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וגו', מאי טעמא, בגין דהות איהי מתתקנא, כהאי אתתא דאתתקנת ואתקשטת לגבי בעלה, ובההיא שעתא דאיהי קא מתקשטת, לא אתחזי לבעלה לאעלא לגבה, ועל דא, ולא יכל משה לבא אל אהל מועד, כי שכן עליו הענן, בגין כך ויביאו את המשכן אל משה. עוד מה כתיב וירא משה את כל המלאכה וגו'.
ד תא חזי, בכל עבידן דמשכנא, בכלהו הוה גוונא דתכלא, בגין דתכלא איהו גוונא לאתעטרא ברזא דכל גוונין, מה כתיב, ויעשו את ציץ נזר הקדש וגו', ויתנו עליו פתיל תכלת וגו', והא אוקמוה ברזא דכתיב (שמות כח לו) ועשית ציץ זהב טהור, ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה', (שמות לט ל) ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש לה':

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0