ח״ג לב ע״ב

פרק כג: ח״ג לב ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א זאת משחת אהרן ומשחת בניו (ויקרא ז לה) אמר רבי יוסי: זאת ודאי משיחותא דאהרן! דהא אהרן אתמשח, ואייתי ממשח רבות עלאה מעילא ונגיד ליה לתתא. ועל ידא דאהרן אתמשח ממשיחתא קדישא לאתברכא. ועל דא זאת משחת אהרן ומשחת בניו ודאי!
ב רבי יהודה פתח: וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ הַגִּידִי לִי מַה יֶּשׁ לכי בַּבָּיִת (מ"ב ד ב). מהכא אוליפנא דלית ברכתא שריא בפתורא ריקנייא ועל מלה ריקנית. וַתֹּאמֶר אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת כִּי אִם אָסוּךְ שָׁמֶן. אמר לה ודאי סיועא דנסא הוא! דהא ודאי באתריה הוא! ומתמן ברכאן נפקין ושריין. מה כתיב? הֵם מַגִּישִׁים אֵלֶיהָ וְהִיא מיצקת - והיא מוצקת סתם.
ג רבי יוסי אמר: וַיַּעֲמֹד הַשָּׁמֶן - "ותעמוד" מבעי ליה!? אלא ויעמוד ודאי בקיומא לאנגדא ברכאן. השמן - כמה דאוקמוה דכתיב בקרן בן שמן (ישעיהו ה יא), וכתיב שמן תורק שמך (שיר א ג). לאחזאה דהא מהאי שמן נגדין ברכאן על ידא דכהנא, וכהנא נגיד להו לתתא, ואמשח להאי זאת. הדא הוא דכתיב זאת משחת אהרן ומשחת בניו, וכתיב כשמן הטוב על הראש (תהלים קלג ב). והא אתמר:

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0