פרק א: ח״ג קנו ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א וידבר ה' אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו' (במדבר יג א ב). רבי חייא פתח הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ (איוב לח יב) - שחר כתיב - ה' אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה דישכח רעותא קמי מאריה.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0