פרק כג: רב מתיבתא · ח״ג קסו ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א פתח רב מתיבתא ואמר: ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו' - דא בגין לאתנהרא ביה נהירו. כגוונא דא מאן דלא זכי באתר דא - יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה - ינענעון ליה, ויסלק ביה נהורא ואנהיר! והוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון.
ב אמרו ליה: אי חסידא קדישא! כל מלין די בגוון באורייתא - מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה! ואינון מלין זעירין - כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא! דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה. והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא. בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך.
ג ומלה אחרא זכינן למשמע מניה! רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין - אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא? אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה, ותרווייהו שרגא חדא הוו. נהורא דא נפק מנהורא דא. אתדעך דא - אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0