רב מתיבתא · ח״ג קסח ע״ב

פרק כז: רב מתיבתא · ח״ג קסח ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו, דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו ה' ימלוך לעולם ועד (שמות טו יח). חמו ארבע דיוקנין ברקיע, וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה מנייהו אתער קלא ואמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו' (ירמיהו ב ב). שאט ברקיעא ואגניז. קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו' (ישעיהו מב טז). סיים ושאט ברקיעא ואגניז.
ב פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת (ישעיהו לה א). ושאט ברקיעא ואגניז. פתח אידך ואמר כה אמר ה' בוראך יעקב וגו' (ישעיהו מג א), כה אמר ה' הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו' (ישעיהו מג טז כ). סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו.
ג כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר: עמא תקיפא כאריה! גברין כנמרין! הבו יקר למאריכון דכתיב על כן יכבדוך עם עז וגו' (ישעיהו כה ג). שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו' עד ומרומם על כל ברכה ותהלה (דה"א כט יא). תווהו ואזלו. אדהכי נהר יממא. אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין.
ד אמרו דא לדא: ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא! דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא, ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא! ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה - לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו. לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי. ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא - זמינין אלין לאחייא בקדמיתא, כמה דאת אמר יחיו מתיך (ישעיהו כו יט) - ואלין אינון דרא דמדברא.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0