רב מתיבתא · ח״ג קסו ע״א

פרק כ: רב מתיבתא · ח״ג קסו ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א …ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא. ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר: מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס? מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה! והכא מאי הוא? אמר ליה: הכי הוא ודאי! פריס פריסת מלכותא חייבא על ידא דמשיח אחרא, ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי. והוא ישלוט ויקטול סגיאין, וההוא משיחא. ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין - מלכא דפרס אשתמע הכא. -.
ב אי חסידא קדישא! כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא! בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בגן עדן, וכלהו קיימי לאסוותא - טרפין ואיבין וענפין. ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן וכל דא גניז לון!
ג אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן? אמר ליה: אי רבי אי רבי! זכאה חולקך! ההוא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא - רב מתיבתא לא פריש מניה. דהא גניז איהו גו ירדנא. והא אמינא לך מה דאמינא, אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע.
ד ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן. לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה, אלא ביה ממש! כיון דמטי לגביה - איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא - אשתכך תמן תלת יומין, ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה - שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בגן עדן דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר)

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0