רב מתיבתא · ח״ג קעב ע״א

פרק לז: רב מתיבתא · ח״ג קעב ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אי חסידא קדישא! כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא! בגין דארבע אינון בארבע סטרין דעלמא - אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו!
ב יומא חד בימא רבא לויתן נפיק, וכל ימא אזדעזע, וכל נוני אזלין לכאן ולכאן. כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא - שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי. אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא
ג ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדון. ממה אתעביד? אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא - יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו! וההוא מרגלא - דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא - חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן, וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א.
ד בגין דחמש תהומי אחרנין אינון בימא רבא, אבל לא חשיבין כהני אחרנין. וכיון דנפלי אינון דמעין - קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילבא... תא חזי

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0