רב מתיבתא · ח״ג קעב ע״ב

פרק מא: רב מתיבתא · ח״ג קעב ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין, ואתחברן בצרופא דשמא קדישא. כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא - אלין גניזין ונפקין אחרנין. וכן כלהו! אלין גניזין ואלין נפקין. כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים.
ב תו - פרחי תלת זמנין ביומא באוירא, ונפקי לבר, וקיימא שמא בארבע אתוון - תליין באוירא שעתא ופלגא. לבתר גניז דא - מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון. פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר. לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ"ב אתוון. ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא - שמא דתמניא ועשרין אתוון. מתעטרין כלהו בכתרייהו, וקיימי שעתא ופלגא. ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו. וקיימא שעתא ותלת רגעי. נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לקיימא עלמא.
ג [שמהן אלא] אתוון כולהו לא משתככי לעלמין! בלטי ומנצצי לבר, וסלקי ונחתי. לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי! דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין. והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באוירא שעתא ופלגא. כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא. אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא, ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא.
ד כד פרחן אתוון דאלפא ביתין - אלין פרחין מכאן ואלין מכאן. ומתצרפן כלהו. כד נחית תמן רב מתיבתא שארי: משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן!

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0