ח״ב ד ע״א

פרק ו: ח״ב ד ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ואלה שמות בני ישראל רבי אלעזר ורבי יוסי הוו אזלי באורחא, עד דהוו אזלי, אמר רבי אלעזר לרבי יוסי, אפתח פומך וינהרון מילך, אמר ליה אי ניחא קמיה דמר דאשאל מלה חדא דקשיא לי, הא שמענא מבוצינא קדישא, דהוה אמר ואלה שמות בני ישראל, ישראל סבא, כל אינון חילין ומשריין דהוו נחתין לגלותא בהדי יעקב, דכתיב את יעקב, מהו דכתיב איש וביתו באו, אמר ליה ודאי הכי הוא, אלא הא תנינן, כל דמקבל מאחרא איהו ביתא מההוא דיהיב, ועל דא איש וביתו באו.
ב פתח רבי אלעזר ואמר, (מ"א ט א) ויהי ככלות שלמה לבנות את בית ה' ואת בית המלך וגו' וכי כיון דאמר "את בית ה'", מהו "ואת בית המלך"? אי בגין שלמה אתמר, לאו הכי. אלא "את בית ה'" דא בית המקדש, "ואת בית המלך" דא קדש הקדשים,
ג בית ה' דאיהו בית המקדש, כגון עזרות ולשכות ובית האולם והדביר דא בית המקדש, ודא אקרי בית ה', בית המלך, דא קדש הקדשים דאיהו פנימאה דכלא, המלך סתם, מלך דא אף על גב דאיהו מלך עלאה, איהו נוקבא לגבי נקודה עלאה סתימא דכלא, ואף על גב דאיהו נוקבא, איהו דכורא לגבי מלך דלתתא, ובגין כך כלא כגוונא דא, ועל דא תתאי ברזא דא כתיב בהו איש וביתו באו:
ד ואלה שמות רבי (אלעזר) יוסי פתח ואמר (שיר ד יב) גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום "גן נעול" דא כנסת ישראל, שהיא גן נעול, דאמר רבי אלעזר, מה הגן הזה צריך לשמור לעדור ולהשקות ולזמור, כך כנסת ישראל צריכה לעדור ולשמור ולהשקות ולזמור. ונקראת גן, ונקראת כרם, מה הכרם הזה צריך לעדור ולהשקות ולזמור ולחפור, כך ישראל, הדא הוא דכתיב (ישעיה ה ז) כי כרם ה' צבאות בית ישראל, וכתיב (שם ב) ויעזקהו ויסקלהו וגו':

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0