פרק יח: ח״א קמב ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א ויתן לך האלהי"ם מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש אמר רבי אבא, האי קרא אוקמוה אבל (פתח רבי אבא ואמר) תא חזי (תהלים קכ א) שיר המעלות אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני, כמה שירין ותושבחן אמר דוד מלכא קמי קב"ה, וכלא בגין לאתקנא דרגיה ולמעבד ליה שמא, כמה דאת אמר (ש"ב ח יג) ויעש דוד שם, ושירתא דא אמר (ס"א ל"ג ליה) כד חמא עובדא דא ליעקב (ס"א דיעקב).
ב רבי אלעזר אמר, יעקב אמר שירתא דא, (דהא) בשעתא דאמר ליה אבוי גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא, כדין (ד"א בגין) דהוה יעקב בעאקו סגי, דדחיל דאבוי ידע ליה ואשתמודע קמיה, מה כתיב ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו, כדין אמר אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני.
ג ה' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה דא הוא דרגא דעשו שריא ביה, דאיהו שפת שקר, (ס"א מהו) שפת שקר, בשעתא דאייתי ההוא חויא לווטין על עלמא, ובחכימו ובעקימו אייתי לווטין דאתלטיא עלמא.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0