Chapter 8: Zohar III:182a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א פתח ואמר טובה חכמה עם נחלה ויותר לרואי השמש (קהלת ז יא). אי לאו דהא אתגלייא מלה דא לא ידענא מאי קאמר. טובה חכמה - דא היא חכמה דהיא תחת השמש, כורסייא מתתקנא ליה. טובה חכמה עם נחלה - יאה ושפירא כד איהי שרייא עמהון דישראל דאינון נחלה ועדבא דילה לאתקשרא בה.
ב אבל תושבחתא יתיר - לרואי השמש - לאינון דזכו לאתחברא בשמשא ולאתקשרא ביה, דהא אחיד באילנא דחיי. ומאן דאחיד ביה - בכלא אחיד; בחיין דהאי עלמא ובחיי דעלמא דאתי. ודא הוא דכתיב ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה (קהלת ז יב). מאי ויתרון דעת? דא אילנא דחיי - יתרון דיליה מהו? החכמה ודאי! דהא תורה מחכמה עלאה נפקא.
ג תו טובה חכמה עם נחלה (קהלת ז יא). טובה חכמה ודאי עם נחלה - דא צדיקא דעלמא דאיהו נהורא דשמשא, דהא תרין דרגין אלין כחדא יתבי. ודא הוא שפירו דלהון. אבל ויותר לרואי השמש - לאינון דמתאחדין לה בשמשא, תוקפא דכלא שבחא דכלא.
ד ודא הוא דעת אילנא דחייא. והא אוקמוה גם בלא דעת נפש לא טוב (משלי יט ב) - מאן נפש דא? נפש טוב דדוד מלכא ודא חכמה דקאמרן. ובגיני כך יתרון דעת החכמה - דמתמן אשתרשא אילנא ואתנטע לכל סטרין, וכן לכל אינון דאחידן ביה בהאי אילנא. ועל דא שלמה מלכא לא אשתכח אלא בההוא דרגא דיליה ומתמן ידע כלא, והוה אמר עוד ראיתי תחת השמש, ושבתי וראיתי וגו', וכן כלהו. זכאין אינון צדיקייא דמשתדלי באורייתא וידעין אורחוי דמלכא קדישא וסתימין עלאין דגניזין באורייתא דכתיב כי ישרים דרכי ה' וגו' (הושע יד י):
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0