Zohar III:129a

Chapter 7: Zohar III:129a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א מצחא דגולגלתא - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב והיה על מצחו תמיד לרצון וגו' (שמות כח לח). וההוא מצחא דאקרי רצון - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין.
ב וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא? שתיק ר' שמעון. שאל תניינות: "אימתי?" אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "אימתי איתגליא?" אמר ליה: "בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא". אמר ליה: "מאי טעמא?" אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי רצון - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון (תהלים סט יד). ועת רצון מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!"
ג תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם (ירמיהו ג ג). והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה.
ד מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב דינא יתיב (דניאל ז י), כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד. ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו.
ה תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן ושבעין אלפין נהירין דבוצינין מעדן עלאה. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. עדן עלאה לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי עדן דלתתא מתפרש בשבילוי לתלתין ותרין שבילין.
ו ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ועדן דלעילא - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה (איוב כח כג). אלהים הבין דרכה - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. והוא ידע את מקומה - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0