Chapter 3: Zohar III:42b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א אשה כי תזריע (ויקרא יב ב). תנינן: אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. רבי אחא אמר: הא תנינן דקודשא בריך הוא גזר על ההיא טפה אי איהו דכר אי איהי נוקבא - ואת אמרת אשה מזרעת תחלה יולדת זכר!? אמר רבי יוסי: ודאי קודשא בריך הוא אבחין בין טפה דדכורא ובין טפה דנוקבא! ובגין דאבחין ליה - גזר עליה אי להוי דכר אי נוקבא!
ב אמר רבי אחא: וילדה זכר - וכי כיון דמזרעת יולדת דכתיב וילדה?! האי קרא הכי מבעי ליה: "אשה כי תהר וילדה זכר"!? מהו כי תזריע וילדה? אמר רבי יוסי: אתתא מן יומא דאתעברת עד יומא דיולדת - לית לה בפומא אלא ילידו דילה אי להוי דכר. ועל דא אשה כי תזריע וילדה זכר:
ג אשה כי תזריע (ויקרא יב ב). רבי חזקיה פתח: מה רבו מעשיך ה' (תהלים קד כד) - כמה סגיאין עובדוהי דמלכא קדישא בעלמא! משל לבר נש דנטיל בידוהי כמה מקטורין כחדא וזרע לון בזמנא חדא, ולבתר נפיק כל חד וחד בלחודוהי. כך קודשא בריך הוא עביד עובדוהי בחכמה, ובחכמה נטיל כלא כחדא וזרע לון, ולבתר נפקו כל חד וחד בזמניה. הדא הוא דכתיב כלם בחכמה עשית (תהלים קד כד).
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0