Chapter 29: Zohar II:215a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א פתח רבי שמעון ואמר: ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה וגו' (דברים לד ט) - בכמה אתר תנינן דמשה אנפוי כאנפי שמשא ויהושע כאנפי סיהרא. דלית נהורא לסיהרא אלא נהורא דשמשא כד נהר לסיהרא, וסיהרא מגו שמשא אתמליא, וכד אתמליא כדין קיימא באשלמותא.
ב אשתלימותא דסיהרא מאן איהו? רזא דכלא דאקרי דמות ברזא דשמשא עלאה ה', דהא בשמא דא לא קאים בר בזמנא דקיימא באשלמותא. דהא כמה שמהן אינון דאחסינא ואתקרי בהו כך. כפום שעתא דקיימא ביה - הכי אקרי בההוא שמא ממש. וכד קיימא ברזא דאשלמותא ואשתלימת מכל סטרין - כדין אקרי ה'; אשלמותא דילה כאשלמותא דלעילא, דירתא ברתא לאמה.
ג והיינו נהירו בחמיסר יומין, דכתיב בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה (ויקרא כג לד), וכתיב אך בעשור (יום) לחדש השביעי (שם כז), וכלא רזא חדא. כד קיימא עלמא דאתי ברזא דכל עשר אמירן על האי חדש אקרי בעשור, וכד אתרשימת סיהרא באשלמותא חדא בינייהו אקרי בחמשה עשר, דהא ה' אתחברת ואתחקקת בינייהו.
ד ורזא דא י"ה. וכד קיימא בשמא דא - כדין אתחבר בה', ואיהי אתוספא לגבי תתאי למיזן לון, ולמיהב לון טרפייהו, ואתוספא איהי ברזא דאת ה' כמלקדמין. חדא לאתחקקא ולאתחברא ברזא דלעילא, וחדא למיהב מזונא לתתא. וכדין קיימא סיהרא באשלמותא לכל סטרין, עילא ותתא, ברזא דשמא דא למהוי כלא רזא חדא ושלימו חד.
ה (דברים לד ט) יהושע דא איהו רזא דאשלמותא דסיהרא באלין אתוון בן נו"ן - נו"ן ודאי, דהא נ' רזא דסיהרא איהי, מלא ברזא דאשלמותא דשמא קדישא, כדין איהו מלא רוח חכמה ודאי.
ו בגין דנקודה עלאה דאיהי י' - אתפשט ואפיק רוח, וההוא רוח עביד היכלא, וההוא רוח אתפשט ואתעביד שית סטרין. ההוא רוח אתפשט ברזא דכל אלין, ואמלי, ועביד היכלא לתתא, ואתמלי כלא. ואתעביד רזא דשמא קדישא באשלמותא חדא.
ז ובגין דא - יהושע מלא רוח חכמה, בגין כי סמך משה את ידיו עליו - דאיהו אריק ברכאן עליה, ואתמלי בירא מניה. ואתון קדישי עליונין, כל חד מנייכו אתמלי רוח חכמה, וקיימא באשלמותא ברזין דחכמתא! בגין דקודשא בריך הוא הוא אתרעי בכו, ואסמיך ידוי עלייכו! זכאה חולקי דעיני חמו דא, וחמו שלימו דרוח חכמתא בכו!
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0