Chapter 37: Zohar II:217b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א פתח ואמר: ויעש את ציץ נזר הקדש זהב טהור וגו' - אמאי אקרי 'ציץ'? אסתכלותא לאסתכלא ביה, ובגין דהוה קיימא על אסתכלותא דבר נש אקרי 'ציץ'. וכל מאן דאסתכל ביה בההוא ציץ - אשתמודעא ביה.
ב בציץ הוו אתוון דשמא קדישא גליפן בגלופא ומחקקן ביה, ואי זכאה הוה ההוא דקיימא קמיה - אינון אתוון דמחקקן ביה גו דהבא הוו בלטין מתתא לעילא, וסלקין מההוא גליפו בנהירו, והוו נהרין באנפין דההוא בר נש,
ג נציץ נציצו ביה ולא נצצין. בשעתא קדמיתא דאסתכל כהנא ביה - הוה חמי נהירו דאתוון כלהו באנפין, וכד הוה מסתכלא לעיינא ביה - לא הוה חמי מידי, אלא נהירו דאנפוי דנהיר כאלו ניצוצא דדהבא הוה נציץ ביה. בר דכהנא הוה ידע חיזו דאסתכלותא קדמאה דהוה חמי לפום שעתא, דהא רעותא דקודשא בריך הוא הוה ביה בההוא בר נש, וידע דאיהו זמין לעלמא דאתי, בגין דחיזו דא נהרין עליה מלעילא, וקודשא בריך הוא הוה אתרעי ביה. וכד מסתכלין ביה לא חמאן מידי - בגין דחיזו דלעילא לא אתגליא אלא לפום שעתא.
ד ואי קיימא בר נש קמי ההוא ציץ ואנפוי לא אחזיין לפום שעתא חיזו קדישא - הוה ידע כהנא דהא איהו תקיף מצחא, ובעי לכפרא עליה ולמבעי עלוי רחמין:
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0