ח״ג סב ע״א

פרק טז: ח״ג סב ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א פתח ר' אלעזר ואמר: וירא והנה באר בשדה וגו' ונאספו שמה כל העדרים וגו' (בראשית כט ב). הני קראי אית לאסתכלא בהו וברזא דחכמתא אינון דאוליפנא מאבא והכי אוליפנא. וירא והנה באר בשדה - מאן באר? דא היא דכתיב באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם (במדבר כא יח). והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה - אלין אינון נצח הוד יסוד דאלין אינון רביעין עלה וקיימין עלה. ומאלין אתמלייא ברכאן ההיא באר.
ב כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים דהא מן האי באר אתזנו עלאין ותתאין ומתברכאן כלהו כחדא. והאבן גדולה על פי הבאר - דא הוא דינא קשיא דקיימא עלה מסטרא אחרא לינקא לה. ונאספו שמה כל העדרים - אלין אינון שית כתרי מלכא דמתכנשי כלהו ונגדי ברכאן מרישא דמלכא ומריקן בה. וכד אתחבראן כלהו כחדא לארקא בה - כתיב וגללו את האבן מעל פי הבאר - מגנדרין לההוא דינא קשיא ומעברן ליה מינה.
ג והשקו את הצאן - מריקין ברכאן מההיא באר לעלאין ותתאין. לבתר והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה - תב ההוא דינא לאתריה בגין דאצטריך ליה לבשמא עלמא ולתקנא עלמא. והשתא הא קב"ה אריק עלייכו ברכאן ממבועא דנחלא - ומנייכו כל בני דרא מתברכין. זכאה חולקיכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייכו כתיב וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך (ישעיהו נד יג):
ד פתח ר' שמעון ואמר: יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וגו' (תהלים קמט ה). תאנא - בי"ג מכילן אתקשר קשרא דמהימנותא לאשתכחא ברכאן לכלא. וכל מהימנותא דקב"ה - בתלתא אסתימו. ועל האי בי"ג מכילן דאורייתא מתעטרא כמה דאוקימנא מקל וחומר ומגזירה שוה וכו' (י"ג מדות דר' ישמעאל). וכמה זמנין אוקימנא האי. ושמא קדישא בהאי מתעטרא.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0