פרק יב: רעיא מהימנא · ח״ג פט ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א כי אם בתולה מעמיו יקח אשה - פתח רעיא מהימנא ואמר: פקודא דא למיסב כהנא רבא בתולתא. הדא הוא דכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה. ואמאי בעינן דלא יסב אלא בתולתא בלא פגימו? אלא אתתא איהי כוס דברכה. טעמו - פגמו. וכהנא דקריב קרבנא קדם ה' בעי דלהוי איהו שלים בלא פגימו, שלים באברוי. בלא פגימו - דמומין פסלין בכהניא. שלים בגופיה, שלים בנוקביה לקיימא ביה כלך יפה רעיתי ומום אין בך (שיר ד).
ב דקרבנא - מנחה איהו, וצריכין ישראל למשלח מנחתא דלהון למלכא בגבר שלים. דאינון בהפוכא דסטרא אחרא - דהא ביד איש עתי פגים הוו שלחין ליה דורונא דכתיב גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. דאלהים אחרים כולהו פגימין מסטרא דצפון. והכי רובא דבתי עכו"ם הם פגימין בנוקבא דילהון, חורבא לילית פגימותא וכו' (חסר) ורעיא מהימנא
ג איהו ו, מלא י"ה. ואיהו בסדורא דא יה"ו. ה' בתראה - כוס מלא ברכת ה' מסטרא דימינא ומסטרא דגבורה דאיהו דינא, שכינתא אתקריאת הויה. הדא הוא דכתיב הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה. קם רעיא מהימנא ואשתטח קמיה ואמר: זכאה חולקי! דמארי דמטרוניתא אינהו בעזרי!
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0