ח״ג קד ע״א

פרק מד: ח״ג קד ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' (ויקרא כג מ). ר' שמעון פתח: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (ישעיהו מג ז). כל הנקרא בשמי - דא אדם דקב"ה ברא ליה בדיוקניה דכתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו (בראשית א כז). ועוד דקרא ליה בשמיה בשעתא דאפיק קשוט ודינא בעלמא ואקרי אלהים דכתיב אלהים לא תקלל.
ב קרא ליה בשמיה דכתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו ושפיר. הא אוקימנא דכתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית א כו) - בשעתא דזווגא אתמר. וכך הוא בזווגא דתרווייהו בצלם ודמות. ואדם - מדכר ונוקבא נפק.
ג ויברא אלהים את האדם בצלמו - בספרא דשלמה מלכא אשכחנא דבשעתא דזווגא אשתכח לתתא - שדר קב"ה חד דיוקנא כפרצופא דבר נש, רשימא חקיקא בצולמא, וקיימא על ההוא זווגא. ואלמלי אתיהיב רשו לעינא למחזי - חמי בר נש על רישיה חד צולמא רשימא כפרצופא דבר נש ובההוא צולמא אתברי בר נש. ועד לא קיימא ההוא צולמא דשדר ליה מאריה על רישיה וישתכח תמן - לא אתברי בר נש! הדא הוא דכתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו -
ד ההוא צלם אזדמן לקבליה עד דנפיק לעלמא. כד נפק - בההוא צלם אתרבי, בההוא צלם אזיל. הדא הוא דכתיב אך בצלם יתהלך איש (תהלים לט ז). והאי צלם איהו מלעילא
ה בשעתא דאינון רוחין נפקין מאתרייהו. כל רוחא ורוחא אתתקן קמי מלכא קדישא בתקוני יקר בפרצופא דקאים בהאי עלמא. ומההוא דיוקנא תקונא יקר - נפיק האי צלם. ודא תליתאה לרוחא. ואקדימת בהאי עלמא בשעתא דזווגא אשתכח. ולית לך זווגא בעלמא דלא אשתכח צלם בגווייהו. אבל ישראל קדישין - האי צלם קדישא! ומאתר קדישא אשתכח בגווייהו! ולעכו"ם - צלם מאינון זינין בישין, מסטרא דמסאבותא, אשתכח בגווייהו. ועל דא לא ליבעי לאיניש לאתערבא צולמא דיליה בצולמי דעובדי כו"ם בגין דהאי קדישא והאי מסאבא: תא חזי מה בין ישראל לעמין עובדי כו"ם וכו' עד דמלכא דזמין אושפיזון - זה המאמר כתיב בפ' ויחי יעקב דף רכ ע"א שורה ראשונה (ושייך כאן). ואלו החלופים מצאתי בין כתוב בהעתק לבין הכתוב שם. שורה כ"ג במקום עלמין מצאתי צולמים. שורה כ"ה במקום יעדי - דיני גריע'. שורה כ"ו במקום ידיה מצאתי דינא. שורה ל"א מי יתן ערב ודא כד נהרא סיהרא וליליא אתתקן בנהורא. שורה ל"ה במקום עובדין מצאתי בריין עמוד ב שורה ה' בית חילא. שורה ו' יצרתיו היינו וענף עץ עבות. אף עשיתיו. שורה י"ד לחירו ועל דא קרינאי ליה יום הראשון דא בספרא דאגדתא ושפיר הוא. שורה כ"ה דאבא בג"כ כלא יאה ולא בסימא לפירין ולא עביד פירין. שם - הדין צ"ל תרין. שורה כ"ו לבירא ד"א. שורה כ"ט יעקב צ"ל בירא. שורא ל"א דא בדא צ"ל דא שלא דא. שורה ל"ג צ"ל אע"ג דבהאי נחל דינא לא אשתכח ביה. שורה ל"ה צ"ל דצדיק איכא וכנישו רברבא נפקי מנייהו. שורה ל"ו צ"ל מנייהו לא איבא ולא טעמא. שם - וכלא שפיר ועל דא אתרוג בשמאלא ובסוף המאמר מצאתי כתיב

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0