פרק ב: ח״ג קיב ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אלי (במדבר כב ח). תא חזי בשעתא דעאל שמשא ותרעין כלהו אסתימו ועאל ליליא ואתחשך - כמה חבילי כלבי שראן משלשליהון, ואזלין ושטאן בעלמא. וכמה רברבי ממנן עלייהו דמדברי להו. ואית ממנא רברבא על כלא מסטרא דשמאלא. וההוא רשע הוה שכיח לגבי ההוא ממנא עלאה מכלא, בחרשוי. והוא הוה אמר בחרשוי בליליא בזמנא דאיהו שלטא בכל סיעתא דיליה, והוא הוה אתי לאשתכחא גביה, ואודע ליה מה דאיהו בעי.
ב כגוונא דא ויבא אלהים אל לבן הארמי (בראשית לא כד) - ההוא דשכיח גביה. ויבא אלהים אל אבימלך (בראשית כ ג). כלהו כגוונא דא! בכל אתר אקרון ליה באינון חרשין. ועל דא הוה שכיח בליליא יתיר מביממא והא אוקמוה. וכל הני חרשין וחכימין הוו לאבימלך דכתיב וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון (בראשית כו ח). כתיב הכא בעד החלון וכתיב בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא (שופטים ה כח). לבן - הא אוקמוה. בלעם כדין!
ג ועל דא בכלהו כתיב 'אלהים' - ויבא אלהים אל בלעם, ויבא אלהים אל לבן, ויבא אלהים אל אבימלך. הוו אתא לגבייהו ולאו אינון לגביה - דהא לית להו אתר זמין. ואי תימא הא כתיב אלהים!? אלא שמא דא אשתתף בכלא! ואפילו עבודה זרה נמי אלהים אקרי! אלהים אחרים! ובכללא ד'אלהים אחרים' אלין ממנן! ובכללא דא הוו, ובגין כך אקרי הכי. וההוא רשע הוה אמר בחרשוי וקרי ליה ואתי לגביה. ובגין כך כתיב לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אלי. ההוא רשע קא משבח גרמיה! דהא לא כתיב ביה אלא ויבא אלהים.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0